החלטה בתיק רע"א 5691/04

1.        זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופטת ה' גרסטל), שדחתה בקשת רשות ערעור מטעם המבקשים על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופטת דליה מארק-הורונצ'יק) בקשר לערבויות שנקבעו כתנאי למתן צו עיכוב הליכים בתיק הוצאה לפועל. עניינו של תיק הוצאה לפועל זה הוא מימוש דירתם של המבקשים בחבצלת השרון לשם כיסוי חוב לבנק, המשיב 1, המובטח במשכנתא. משיב 2 הוא כונס הנכסים לאותה דירה, והוא הודיע לבית המשפט כי הגם שהערבויות לא הופקדו, יעכב את הליכי הפינוי עד למתן ההחלטה בבר"ע בבית המשפט המחוזי.

2.        הערבויות שנקבעו כוללות התחייבות אישית וצד ג' ללא הגבלה בסכום, ערבות כספית במזומן בסך 35,000 ש"ח וערבות בנקאית אוטונומית וצמודה בסך 134,500 ש"ח.

3.        בית המשפט קמא דחה את בקשת רשות הערעור, תוך שעמד על המסגרת הנורמטיבית להפקדת הערבות - תקנה 364(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, והסבר הפסיקה לתכליתה (ע"א 732/80 ארנס נ' בית אל-זכרון יעקב, פ"ד(2) 645, 653-652). הערבות היא "המחיר אותו על המבקש לשלם תמורת הסעד הזמני" אל מול הגבלת זכויותיו של הצד שכנגד על אתר (הנשיא שמגר, שם, 153). עוד הוסיף בית המשפט קמא ונדרש לזכות הגישה לערכאות לה טענו המבקשים, וציין אל נכון כי זו זכות יחסית שיש לאזנה מול זכות הנושה להשבת נזקו אם תידחה תביעתם. בית המשפט קמא לא קיבל את טענת המבקשים כי לרשות הבנק עומדת בטוחה קניינית שהיא הדירה עצמה השווה הרבה מעבר לחוב, וזאת כיוון שלטענה לא ניתן ביסוס בהערכה או בתצהיר.

4.        הבקשה דנא נומקה, בין השאר, בכך שלא רק טענת המבקשים באשר לדירתם כבטוחה קניינית לא נתמכה בתצהיר, אלא גם הנזק הנטען לבנק. יתר על כן, המשיבים לא ביקשו הפקדת ערבות ובית המשפט הטילה בכל זאת.

5.        נתון העולה מן הבקשה ומן החומר שצורף והנזכר גם בהחלטות הערכאות הקודמות הוא, כי למבקשים בת קטנה הסובלת - למרבה הצער - מנכות קשה, והדירה שבה מדובר מותאמת לצרכיה המיוחדים.

6.        עיינתי בבקשה בנספחיה אחד לאחד. אין בידי להעתר לבקשה.

7.        א.      במישור המשפטי, נושא הערבויות נקבע בידי שתי ערכאות, ואין בו משום סוגיה בעלת חשיבות משפטית כללית המצדיקה שינוי בערכאה שלישית; ראו רע"א 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה), פ"ד לו(3) 123 (מפי מ"מ הנשיא - כתוארו אז - שמגר), עמ' 128. אין המקרה שלפנינו בא בגדרם של הנושאים בהם עשויה להינתן רשות ערעור בערכאה שלישית.

           ב.      ועוד, בכל הנוגע למתן סעד זמני, ככלל לא תתערב ערכאת ערעור בשיקול דעתה של הערכאה דלמטה, לא כל שכן כשהנושא נדון בהחלטות מנומקות בשתי ערכאות (רע"א 10373/02 סאמר אבראהים נ' יובל אלון, דינים עליון סה, 101; רע"א 5374/03 ברלב נ' עזבון איילון, דינים עליון סה, 188).

           ג.      האמור דיו להצדיק שלא להעתר לבקשה.

8.        עוד אוסיף, כי מצוותה של תקנה 364(א) היא, ש"בית המשפט לא יתן סעד זמני אלא בכפוף להמצאת התחייבות עצמית ... וכן ערבות ... לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למי שאלו מופנה הצו כתוצאה ממתן הצו...". כלומר, בין אם ביקשו זאת המשיבים ובין אם לאו, זו חובתו של בית המשפט, וכבר נפסק "אכן, הכלל הוא שיש להתנות את מתן הצו הזמני בבטחונות מתאימים, ואין צורך שהנתבע יראה נזק ממשי העלול להיגרם לו כתוצאה מנתינתו" (רע"א 3753/99 רשת הריבוע הכחול נ' סופר פארם, פ"ד נג(4)193, 197, מפי השופט טירקל. ראו גם א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי מה' 7, תשס"ג, 405). אמנם, הסיפא של התקנה מרשה לבית המשפט לפטור מערבות, "אם ראה שהדבר צודק וראוי, ומטעמים מיוחדים שיירשמו", אך כזאת לא נמצא לערכאות הקודמות במקרה דנן, ואיני רואה מקום להתערב בכך.

9.        לגופם של דברים, הבקשה בבית משפט זה לא חידשה לדעתי לעומת הטענות בבית המשפט קמא. המבקשים יכלו לתת אל לבם כי לא אוששו את בקשתם באורח שישכנע את בית המשפט ברוח הסיפא לתקנה 364(א), לא בקשר לשוויה של דירתם, ולא בהקשרים אחרים. אין לי ספק כי כל אדם אנושי נכמר ליבו למקרא סבלה של הבת, אך בכך אין להצביע על טעמים מן הסוג שעיקרו כלכלי שיכול היה להצדיק היעתרות לבקשה.

10.      אינני נעתר לבקשה, ועל המבקשים לעמוד בתנאי הערבות לשם עיכוב ההליכים. משייעשה הדבר, אוכל רק להביע תקווה כי בית המשפט הדן בהמשך יתן אל ליבו לדון בתובענה, באילוצי יומנו, בהקדם האפשרי, על מנת שלא יארך מועד תחולתן של הערבויות מעל לנחוץ.

           ניתנה היום, כ"ד בתמוז תשס"ד (13.7.2004).

ש ו פ ט

       /עכב

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: